על מלחמת יום הכיפורים למדתי מאבא שלי, קצין מודיעין בגולני. בקרב על החרמון הוא איבד רבים מחבריו, ובסיומו הניף את דגל ישראל על החרמון, "העיניים של המדינה". הפתעת המלחמה, השכול והפצועים הרבים היו טראומה לאומית קשה, שהשפיעה גם על הנפש הישראלית. זמן קצר אחרי סיום המלחמה הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, ובהמשך התפטרה ראש הממשלה. ב־6 באוקטובר 2023 עברתי בכיכר שלימים הפכה לכיכר החטופים, בדרכי לאירוע לציון 50 שנה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים. באותו יום, בתקופה של הפיכה משטרית שקרעה והחלישה את החברה הישראלית, הייתה לי תחושה עזה של אסון מתקרב. לצערנו, ראש הממשלה נתניהו הרכיב משקפיים ורודים ועצם את עיניו, יחד עם אחרים שתפקידם היה לצפות. בשבעה באוקטובר חווינו את הטבח הנורא. מאז אנו נלחמים, ועדיין לא רואים את הסוף. כרופא משפחות החטופים תיעדתי את הפגיעה בחטופים, במשפחות ובציבור כולו, וטיפלתי בנפגעי החטיפה וההפקרה. נתניהו המשיך בעיוורונו: הוא לא ראה את החטופים הנרצחים, את היישובים העקורים ואת הפצועים בגוף ובנפש. גם הפרשה הנוגעת לחשדות לקשרים עם קטאר בקרב גורמים בסביבת לשכתו מחייבת בירור. הוא מעוור את כולנו כשהוא מונע הקמת ועדת חקירה ממלכתית לזיהוי הכשלים והמחדלים. הוא עיוור גם למצבה של מערכת הבריאות, שנמצאת על סף אי־ספיקה.