יובל שפירא ניהל בית ספר במשך 17 שנה, ועזב בלי לדעת לאן ■ כשפרצה המלחמה והגיעו לקיבוץ שלו מפונים מכפר עזה, הוא הקים לילדי המפונים מערכות חינוך, לרבות אוטובוס ישן שהפך למועדון נוער ■ כיום הוא מפעיל בית מלאכה ומעביר סדנאות ■ "חסרים לי האנשים שעבדתי איתם הרבה שנים, אבל לא חסר לי משרד החינוך והביורוקרטיה"
"לא הכנתי לעצמי את הג'וב הבא ולא ידעתי מה הוא יהיה. כל חיי אהבתי אומנות, זה משהו שבער בתוכי"
