אנחנו רגילים לדבר על בינה מלאכותית במונחים של מה היא עומדת להחליף: עבודות, מקצועות, משימות שגרתיות בחיי היומיום, אפילו חלקים מהיצירתיות האנושית שלנו. אבל ייתכן שהשינוי הגדול ביותר שה-AI תביא לחיינו יהיה דווקא הפוך ממה שחשבנו. ככל שמכונות יידעו לעשות יותר, אנחנו עשויים להתחיל להעריך מחדש את כל הדברים שרק בני אדם יכולים לעשות. הסיבה לכך פשוטה. הבינה המלאכותית הופכת את הייצור לזול, מהיר וזמין. עריכת טקסט, יצירת תמונה, הקמת אתר, כתיבת קוד, יצירת אפליקציה, את כל אלה כמעט כל אחד יכול ליצור היום בתוך דקות. בעתיד הלא רחוק, היכולות האלה עשויות להתרחב גם לעולם הפיזי. טכנולוגיות חדשות כבר מאפשרות לייצר ולבנות דברים במהירות ובזול, אפילו בתים ובניינים. ואם הבינה המלאכותית יכולה לייצר כמעט כל דבר, השאלה שנשאלת היא מה יקרה לערכם של הדברים עצמם. כשהכול זמין, דווקא הנדיר הופך ליקר כאן מתחיל הפרדוקס. בכלכלה של שפע, מה שנעשה נדיר הופך לבעל ערך. ואם מכונות יוכלו לייצר כמעט הכול, הדבר הנדיר ביותר עשוי להיות דווקא הזמן, המיומנות והמגע האנושי שהושקעו ביצירה. אנחנו כבר מכירים את התופעה הזאת. אנשים קונים רהיטי וינטג', שעונים מכניים, תקליטים, כלי קרמיקה בעבודת יד או רכבי אספנות, אף שיש חלופות חדשות, משוכללות יותר וזולות יותר. הסיבה לכך היא שאנחנו לא מחפשים רק את הפונקציונליות. אנחנו מוכנים לשלם על הסיפור, על החומר, על ההיסטוריה, על היד האנושית שהייתה שם. האם היצירה האנושית תהפוך למוצר יוקרה? עכשיו דמיינו שהבינה המלאכותית תרחיב את התופעה הזאת כמעט לכל תחום. אם יהיה אפשר לייצר אלפי תמונות מרשימות בשניות, דווקא יצירה שצוירה ביד אמן שעבד עליה במשך שבועות וחודשים תהפוך למעניינת יותר, לא לפחות. אם אפשר יהיה לייצר שיר מקפיץ בלחיצת כפתור, דווקא הופעה של מוזיקאי אמיתי תקבל הערכה מחודשת. ואם מכונה תוכל לתכנן ולבנות בית במהירות ובעלות נמוכה, דווקא בית שתוכנן, נבנה ועוצב במידה משמעותית בידי אנשים יקבל ערך אחר. השאלה על מקומה של היצירה האנושית כבר מעסיקה אמנים ואנשי טכנולוגיה. ב כתבה שפורסמה באנשים ומחשבים על השילוב בין בינה מלאכותית לאמנות הוצגו אפשרויות לשימוש בטכנולוגיה ככלי להרחבת היצירה, לצד שאלות על משמעותה של יצירה מקורית בעידן החדש. זה לא אומר שכל בעל מלאכה יהפוך לעשיר, או שעבודות מסוימות לא ייעלמו. להפך: מהפכת הבינה המלאכותית ככל הנראה תאלץ אותנו להיפרד מחלק מהמיומנויות שהתרגלנו לתמחר גבוה, פשוט משום שהיו קשות לביצוע. אבל היא גם עשויה להעלות את הערך של מיומנויות אחרות: כאלה שדורשות שנים של תרגול, טעם, שיקול דעת, יצירתיות וקשר אנושי. מה יישאר בעל ערך בעולם של בינה מלאכותית? לכן השאלה החשובה לגבי העתיד אינה רק אילו מקצועות הבינה המלאכותית תחליף. השאלה היא מה יקרה לערך האנושיות כאשר היכולת לייצר תהפוך לכמעט בלתי מוגבלת. ייתכן שהתשובה היא שנחזור להעריך את מה שלא ניתן לייצר לפי דרישה: אמנות ואומנות, ניסיון, אותנטיות, חומר, סיפור וזמן. בעולם שבו מכונות יידעו לייצר כמעט הכול, עצם העובדה שמשהו נעשה בידי אדם עשויה להפוך לחלק מהערך שלו. במובן הזה, ייתכן שהבינה המלאכותית לא תרחיק אותנו מהאנושיות שלנו, אלא דווקא תחזיר אותנו אליה. התפיסה הזאת רלוונטית גם לעולם העבודה. כפי שעלה ב כתבה קודמת על השינויים בשוק העבודה בעידן הבינה המלאכותית , כניסת הטכנולוגיה למקצועות שונים מעוררת שאלות על עתידם של עובדים ועל הכישורים שיישארו בעלי ערך. וזה עשוי לשנות גם את האופן שבו אנחנו מגדירים יוקרה. אם מהירות, יעילות ודיוק יהפכו לנגישים וזולים, הם יאבדו מהייחוד שלהם. יוקרה עשויה להפוך לזמן: זמן ללמוד מלאכה, ליצור ולהיות נוכח. דברים שאי אפשר להאיץ באמצעות אלגוריתם יהפכו לנחשקים. ואולי זו תהיה התוצאה האמיתית של מהפכת הבינה המלאכותית. היא לא רק תחליף עבודה אנושית, אלא תעזור לנו להבחין בין תוצר לבין יצירה, ולגלות מחדש את ערך האנושיות שלנו. עומר שמרק הוא מהנדס בינה מלאכותית. הפוסט בזכות הבינה המלאכותית נהפוך שוב לאנושיים הופיע ראשון ב אנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות
בזכות הבינה המלאכותית נהפוך שוב לאנושיים