יהודה אטלס לא ניסה לחנך ילדים. הוא רק אמר בקול את מה שהם התביישו להגיד

כמו אטלס המיתולוגי, שנגזר עליו לשאת את השמיים על כתפיו לנצח, גם יהודה אטלס נשא משא אחד כל חייו: הילד שהיה, זה שחטף מכות, עצם עיניים וחיכה שזה יעבור. הוא לא התגעגע לילדות ולא האמין למבוגרים שמתגעגעים אליה, ולכן לא ייפה אותה לאף אחד. מהעונש הזה נולד כישרון העל שלו - שירים קצרים, מצחיקים ועצובים באותה נשימה שדורות של קוראים עדיין מזהים בהם את עצמם