כדי להבין איך בר קטן בעיירה במסצ'וסטס הפך לאחד הסיפורים הוויראליים באמריקה, צריך קודם להבין איזה מקום הוא Last Ditch. הבר נפתח ב-2025 בגרינפילד שבמסצ'וסטס ונועד מלכתחילה לקהילה הלסבית והקווירית, תוך הקפדה מיוחדת על נגישות גם לאנשים מדוכאי חיסון וכאלה שמגדירים את עצמם Covid conscious, כלומר אנשים שגם שנים אחרי שיא מגפת הקורונה ממשיכים להתנהל בזהירות משמעותית מחשש להידבק. ב-Last Ditch זה אומר שגם ב-2026, כדי להזמין דרינק, לראות הופעה או לרקוד, הלקוחות נדרשו לעטות מסכת KN95 או מסכה ברמה דומה. המקום הציג את המדיניות כחלק מהניסיון לאפשר גם לאנשים מדוכאי חיסון להשתתף בחיי הלילה. וכן, גם היום קיימות בארצות הברית קהילות של Covid conscious, אנשים שממשיכים לעטות מסכות במקומות ציבוריים ולהתנהל בזהירות רבה מחשש לקורונה. עבור מדוכאי חיסון החשש יכול להיות רפואי וממשי. אבל עבור רוב האמריקאים, שכבר מזמן הפסיקו לחיות לפי כללי תקופת המגפה, מדובר בעולם שנראה כאילו הקורונה פשוט מעולם לא הסתיימה בו. Last Ditch ניסה לתת לקהילה הזאת מקום שבו היא לא תהיה החריגה. אלא שאז צצה בעיה הרבה יותר פשוטה: לא נכנס מספיק כסף. הבר התחיל להיקלע לקשיים. הבעלים ג'קי מטליאן סיפרה כי עבדה בארבע עבודות, התגוררה במשך תקופה ברכב ונשארה אחראית להלוואה של כ-50 אלף דולר שנלקחה עבור העסק. יותר ויותר מבקרים גם הגיעו בלי יכולת לשלם את דמי הכניסה, והבר אפשר להם להיכנס בכל זאת. בסוף אוגוסט התקבלה החלטה שאמורה הייתה לעזור לעסק לשרוד: בשבתות בלבד המסכות יהפכו מחובה לבחירה, כדי לאפשר ערבי DJ, מסיבות ותפוסה גדולה יותר. בשאר הערבים חובת המסכות תישאר. ואז הכול התפוצץ.
כשהווק אוכל את עצמו: הבר הלסבי שהצית מרד ברשת נגד תרבות ה-woke באמריקה
