"אני כל כך מתגעגע לשגרה משעממת... אמצא דרך לעשות טוב ולהשאיר חותם", כתב סמ"ר עידו שמיח ז"ל ביומנו בעיצומה של הלחימה בעזה • לאחר שנפל בקרב והוא בן 20 בלבד, גילתה משפחתו שהוא הותיר אחריו יומן אישי יוצא דופן שנכתב בכתב יד צפוף בין הקרבות • במקום תיעוד צבאי יבש, מצאו הוריו הרהורים על מוסר, חמלה לבעלי חיים ואחריות כלפי החלש • משפחתו החליטה להוציא לאור את מחשבותיו בספר "להיות שמיח", כדי להעביר את מורשתו הלאה