בשקט-בשקט עוד חג מולד כבר בפתח, אבל נצרת תישאר כנראה לבדה גם השנה. התיירים בטח לא באים, וגם אתם כנראה לא תבואו ברובכם - שאריות מלחמה, פחדים, סטיגמות ושוב - בעיקר פחד מערבים. לתוך הריק הזה, נכנסה לאחרונה יוזמה חדשה שמבקשת לשלב את נצרת ועסקי התיירות שלה ביחד עם העסקים בעמק יזראעל, שאליו משקיפה העיר הערבית. תיירנים מנצרת ומהעמק, בשיתוף יוזמות אברהם והמועצה האזורית עמק יזרעאל, פועלים בשבועות האחרונים יחד לפיתוח מוצר תיירותי משותף, שיזמין ישראלים לשלב ביקור בעסקים, באתרי תרבות ובמוקדי עניין בנצרת, לצד ביקור בעסקי תיירות וחקלאות בעמק. את המיזם מוביל גיל חובב, יועץ תיירות ותיק מקיבוץ מצר, שגר בעצמו בשכנות לכפר ערבי (מייסר) במועצה האזורית מנשה, ולא מוכן לוותר על הביחד, על היפה שבין שני העמים, על התקווה. "המטרה פה היא לייצר שת"פים בין יהודים לערבים דרך כלכלה תיירותית", אומר גיל, "שמה שיוביל אותם זו ההבנה שיד רוחצת יד וששתי החברות תומכות אחת בשנייה כדי לייצר פרנסה וכלכלה משותפת". הקבוצה נפגשת אחת לשבוע, הפעם ב"ליואן קפה-תרבות" - אחד המקומות שמנסים להכניס חיים לעיר העתיקה באמצעות שילוב בין קפה, אוכל ופעילות תרבותית. סמי ג'באלי, הבעלים, הוא גם אחד המשתתפים ביוזמה. הם נפגשים בקפה המדליק שלו, שמשלב אקלקטיקה של בית קפה, ספריה וחלל חמוד להופעות קטנות. מקום מושלם לחורף גלילי. ובזמן שהפוליטיקאים מפצלים - התיירנים מאחדים. הם יושבים ולומדים זה מזה, משתפים באתגרים וברעיונות וגם אוכלים מאכלים שכל שבוע מישהו אחר מביא לכולם. מאחורי המפגשים האלה עומדת תפיסה שלפיה תיירות יכולה להיות יותר ממקור פרנסה: היא יכולה ליצור היכרות אישית ותרבותית בין יהודים לערבים, ולחזק את יחסי השכנות באזור. "היופי ביוזמה היא שכולם מקדישים מעצמם, אם זה בכיבוד או באירוח", אומרת ראדה בולוס, מורת דרך ומעבירה הרצאות על העולם הערבי, שגם אחראית על תיאום המפגשים ביוזמות אברהם. לדבריה, התיירנים של נצרת "הם גיבורים שנשארו, כי יש שכירות ושאר הוצאות, והם לא מוותרים בקלות על ה'בייבי' שלהם". אז מה אתם אומרים: מאמינים בשת"פ תיירותי בין יהודי העמק לערביי ההר?
הישראלים כאלה פחדנים ומפספסים את העיר הכי מגניבה בצפון
